בתפלת לחש: כי באמירה זו ״כאלו נעשה שותף להקב״ה במעשה בראשית״. אחר תפילת לחש: משום שכאשר יו״ט חל בשבת לא אומרים אותו בתפילה. בקידוש: כדי להוציא את אישתו ובני ביתו הגדולים שלא היו בבית הכנסת.
בתפלת לחש: כי באמירה זו ״כאלו נעשה שותף להקב״ה במעשה בראשית״. אחר תפילת לחש: משום שכאשר יו״ט חל בשבת לא אומרים אותו בתפילה. בקידוש: כדי להוציא בניו הקטנים.
בתפלת לחש: כי באמירה זו ״כאלו נעשה שותף להקב״ה במעשה בראשית״. אחר תפילת לחש: כדי שיאמרו כולם ביחד ובקול רם. בקידוש: כדי להוציא בניו הקטנים.
בתפלת לחש: כי באמירה זו ״כאלו נעשה שותף להקב״ה במעשה בראשית״. אחר תפילת לחש: כדי להוציא מי שלא יודע להתפלל. בקידוש: כדי להוציא בניו הקטנים.
בתפלת לחש: כי באמירה זו ״כאלו נעשה שותף להקב״ה במעשה בראשית״. אחר תפילת לחש: משום שכאשר יו״ט חל בשבת לא אומרים אותו בתפילה. בקידוש: כדי לומר אותו על הכוס.
Reacties